דבח ואח' נ' קופ" ח מכבי

החלטה

1.התובע הגישה תביעה נגד הנתבעת, בטענה כי חוייב עבור טיפול בחדר מיון, חרף קיומה של התחייבות שנתנה הנתבעת לכיסוי עלות טיפול זה.

2.    הנתבעת טענה לחוסר סמכות עניינית של בית משפט זה לדון בתביעה, לאור הוראת סעיף 54(ב) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי תשנ"ד-1994. בשל כך עתרה הנתבעת לדחיית התביעה על הסף.

3.    התובע 1 (להלן: "התובע") בתגובתו לבקשת הנתבעת הודיע כי אינו מסכים לדחייה ואף לא הסכים להעברת הדיון לבית הדין לעבודה, מאחר ולטענתו: "אני לא רואה שום קשר בין התביעה שלי כנגד קופת חולים מכבי הקשורה לדיני עבודה".

4.    לבית המשפט לתביעות קטנות קיימת סמכות לדון בתביעה כספית בסכום התביעה דנן, אך סעיף 60 לחוק בתי המשפט קובע באופן מפורש, כי סמכותו של בית משפט זה קיימת:

"ובלבד שהתביעות אינן ... בסמכותו הייחודית של בית משפט אחר."

5.    במקרה דנן, המחלוקת מתייחסת באופן ברור לטענות התובעת כנגד מוסד הנותן שירות רפואי (קופת חולים).

חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 קובע בסעיף 54(ב) כי:

"לבית הדין לעבודה תהיה סמכות ייחודית לדון בכל תובענה למעט תביעת נזיקין, שבין מבוטח או מי שהוא טוען שהוא מבוטח לבין שר הבריאות, המנהל, המוסד, קופת חולים, נותן שירותים לפי חוק זה או הועדה שהוקמה לפי סעיף 3א, או שבין המוסד לבין קופת חולים או לבין מי שחייב בתשלום דמי ביטוח בריאות."

6. ברע"א 363/08 מתן-חיים פרפרה נ. קופת חולים מאוחדת [23.11.2009] קבע בית המשפט העליון בסעיפים 4-5 כי:

"4. ...עינינו הרואות, כי החוק קובע סמכות שיפוט ייחודית לבית הדין לעבודה בתביעות של מבוטחים נגד קופות החולים, למעט בתביעת נזיקין. עלינו לבחון האם סמכות שיפוט ייחודית זו חלה על תביעת המבקש, על כל רכיביה.

5.   אשר לרכיב הראשון טוען המבקש, כי הגם שמדובר בתביעה להשבת סכומי כסף ששולמו, ניתן לסווגה כתביעה בעילה נזיקית. זאת, שכן קופת החולים ביצעה עוולה של הפרת חובה חקוקה, והסעד המבוקש נועד להשיב את הניזוק למצב בו היה לולא הפרה זו. בית המשפט המחוזי קבע, כי תביעה מסוג זה נמצאת בסמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה. קביעה זו בדין יסודה. כזכור, הרכיב הראשון מתייחס להשבת סכומים שהוצאו על-ידי המבקש לקבלת שירותים להם היה זכאי לטענתו מכוח חוק. לא יכולה להיות מחלוקת, כי הסמכות לדון בתביעה מסוג זה נתונה לבית הדין לעבודה. בית הדין הוסמך לדון בתביעות הנוגעות למערך הזכויות והחובות הצומח למבוטח של קופת חולים על-פי החוק... אכן, ניתן לראות כי בתי הדין לעבודה דנים כעניין שבשגרה בתביעות מסוג זה... לפיכך, אין להתערב במסקנת בית המשפט לפיה הסמכות לדון ברכיב זה של התביעה נתונה לבית הדין לעבודה."

בדומה בענייננו, טוענים התובעים כי חוייבו שלא כדין עבור הטיפול בחדר המיון ואף ללא ידיעתם. לפיכך, כפי שקבע בית המשפט העליון, הסמכות לדון בתביעה זו נתונה לבית הדין לעבודה.

7.      עם זאת, לא מצאתי כי יש למחוק או לדחות את התביעה. סעיף 101(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובע כי:

"לא ייעתר בית המשפט או הרשם לבקשת דחיה מחוסר סמכות, אם נראה לו שיש להעביר את הענין לבית משפט או לבית-דין מוסמך לפי סעיף 79 לחוק בתי המשפט".

8.    אשר על כן וחרף התנגדות התובע, בהתאם לסמכות הנתונה לי בסעיף 79 לחוק בתי המשפט, אני מקבלת את הבקשה החלופית של הנתבעת, ומורה על העברת הדיון בתובענה לבית הדין האזורי לעבודה  בתל אביב.

        הדיון הקבוע בפניי בתיק זה – יבוטל.

המזכירות תשלח העתק החלטתי לצדדים.

ניתנה היום, א' כסלו תשע"ד, 04 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.